ירוק בכפר - כפר סבא - גיליון 1062

17 בכפר 1062 גיליון | 6.8.2020 טז׳ באב תש"פ, צילום: פרטי תמיד ממשיך להתפלל. בהתחלה התפללתי שייעלמו הגרורות. ככה יום ולילה, בתפילת שחרית ולפני השינה, מדמיין את המילים האלה שאחרי שלושה טיפולים סוף סוף מגיעות: ”אין סימני מחלה בגרורות, קצת במוח אבל כנראה בגלל ההקרנה, הגידול הראשי מצטמק ואתה בדרך“. ככה, כל הזמן בדרך. במעין פינג פונג מסחרר - מצד אחד אונקולוגית עם ”פרוטוקול“, שבכלל לא לא מנתחים. 4 מוכנה לשמוע על סיכוי לניתוח ומתעקשת שבשלב מצד שני פרופסור פלד, מלאך בדמות אדם ששמו הולך לפניו כמי שסוטה מהפרוטוקול בלשון המעטה, לא שולל כלום ועם סיפורי הצלחה מדהימים. במאי הבדיקות כבר הראו ש“הכל יציב“, אין גרורות פעילות והגידול הראשי הצטמק מאוד, אבל עדיין נראה פעיל. פרופסור פלד מודיע לי בעיניים בוהקות ובחיוך ענק שזהו, הגיע הזמן לשקול ניתוח, להיכנס ולהוציא את מה שנשאר. האונקולוגית מתעקשת שלא, מבקשת שאכנס לסדרת הקרנות שיטפלו בגידול מבפנים והדילמה, אלוהים ישמור איזו דילמה. נפגשתי עם שני מנתחים מהבכירים בתחומם בארץ, עם המקרין שכבר תיקן לי את הראש, הקשבתי בקשב רב לאופציות, לסיכונים כמו גם לסיכויים והחלטתי שהולכים לניתוח. בתחילת יוני הפקדתי את גופי בידיה של הגדולה מכולן, פרופסור יעל רפאלי מסורוקה. לפני שנרדמתי על שולחן הניתוחים אמרתי ”שמע ישראל“ ודמיינתי את החיוך שלה, את העיניים הטהורות ובעיקר את הבטחון שהשרתה עליי, בדומה לפרופסור פלד. כמה שעות אחרי ואני כבר בהתאוששות, לחזה שלי מחובר צינור שמנקז את הדם והנוזלים שנותרו בחלל. כאבי תופת שאין מילים לתאר, אותם אני מכנה בספר שלי ”כאב של מנצחים“ - כאב שבמקביל אליו אני רק אומר תודה, שהגעתי לרגע הזה וזכיתי לחוש את הכאב, שיביא לי עוד ניצחון בדרך. כשבוע אחרי הגיעו תוצאות הניתוח, שהדהימו את כולנו. פרופסור רפאלי בעצמה ס“מ, ברובו מת. 3.5 התקשרה לספר לי שהגוש שהוציאה, בגודל ”פחות מעשרה אחוזים ממנו היו תאי מחלה פעילים,“ היא אמרה בהתרגשות ואני מחסיר פעימה, לרגע ממש לא נושם. מי היה מאמין?! ולמעשה יוצא לראשונה 42 . אני חוגג יום הולדת 2020 יולי מהבית אחרי שנה שלמה, ולא לטיפול רפואי או לסיבוב קצר סביב השכונה. זוגתי הגיבורה לקחה אותי למקום שאני הכי אוהב בארץ וכך רק היא ואני צפים בכנרת, שומעים רק את הגלים, את ציוץ הציפורים, ואני חושב, ”כמה שהתגעגעתי לזה. תודה אלוהים.“ ועכשיו בבית, הגיע זמן התודות. תודה על שליחי הרפואה המדהימים שנקרו בדרכי, תודה גם על אלה שקצת פחות. תודה ענקית לבני המשפחה שליוו אותי לילות כימים, כל אחת ואחד על הגיהנום Galit Asias בדרכו, ובכל כוחו. תודה ענקית לזוגתי שעברה ועוד עוברת. על התמיכה באדם כאוב, לעיתים כעוס, לא פעם גם עצוב. בינינו, לא יודע אם אני הייתי נשאר עם עצמי. אני מציץ לרגע בצלקות הניתוח שכבר הספיקו להתאחות אבל יזכירו לי כל הזמן, כמה חשוב לא לוותר גם ברגעים הכי קשים, אף פעם לא להפסיק להאמין ותמיד לקוות, גם לניסים. ואם גם אתם מכירים מתמודדים עם המחלה, תנו להם לקרוא והלוואי, שייקבלו כוחות גם הם. מתמודדים עם סרטן ריאות? הצטרפו לעמותת חברים לנשימה – קהילת סרטן ריאה בישראל ותמצאו 0 שם גיבורות וגיבורים, שיעזרו גם לכם להתמודד. כל מה שקורה - בירוק אתה קורא! www.hoha.co.il 09-760-40-71 @ הרשת החברתית הגדולה בשרון המופצת כל יום חמישי בדיוור ישיר ניוזלטר בוואטס אפ ניוזלטר במייל רשת מקומו נ ים בשר ו ן 8 2 0 1 9 1 9 9 2 2