ירוק בכפר - כפר סבא - גיליון 1075

דוד בן-אשר | חדשות צילום: רפאל בן-משה שנה 25 מלאו 4.11.2020 השבוע, ב להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין. שוב חזרו מראות הימים ההם, הרגעים ההם, שם בכיכר מלכי ישראל. שוב שוחזרו בפעם האלף שלוש היריות שאחריהן ישראל הינה מדינה שונה משהייתה עד אז. אין ספור סיקורים, זיכרונות, דעות, הערכות, וויכוחים, סרטים, תוכניות טלוויזיה, עולים בכל אמצעי התקשורת כמו גם בשיחות פרטניות בכל רבדי החברה הישראלית. אחת העדויות החשובות והמרתקות, ממקור ראשון, הן של איש השב"כ של אותה תקופה, תושב הוד השרון, דביר קריב, שהתראיין השבוע לעיתון ירוק . דביר קריב ,שרת בשב"כ ביחידה שנקראה בפי העם "המחלקה היהודית". זה שם גנאי בגלל הדמיון לשמה של "המחלקה היהודית" של הנאצים, שעסקה ב"פתרון הסופי" במלה"ע, מסביר דביר. למעשה נקראה היחידה הזאת "היחידה לסיכול של יחידות 99% . טרור יהודי", הוא מסביר בטרור 1% השב"כ עוסקות בטרור הערבי ו היהודי גם של נוצרים ואחרים, בישראל. ובכן, דביר מה תפקידך היה במקרה של יגאל עמיר? "לא הייתי חוקר, אלא "שדכן" המחבר בין היחידה המודיעינית ליחידה החוקרת. אני מצד היחידה המודיעינית. משהו כעין הקמב"ץ של החקירה. הגעתי למתקן החקירות וראיתי אותו יושב שם, הרוצח, מחכה לחקירה. ניגשתי אליו לכמה דקות". ראית לנגד עיניך את האיש הזה, מה ראית? "הבחור יושב לו בנחת, החיוך על פניו לא עוזב אותו, ברק בעיניים, נראה מבסוט" חיוך מאולץ, משהו תחת לחץ, מפוחד, מרוגש, זעזוע נפשי, צחוק כזה לא נורמלי אולי? "התרשמתי מבחור מלא ביטחון, רגוע, רווי אושר, שמח, חיוך משוחרר ואמיתי. צוחק עם כל הלב. הוא לא נראה כלל לחוץ ומפוחד. האמת, המראה הזה מטלטל, לא עוזב אותי עד היום" . ובהמשך, דביר? "חזרתי אליו עוד כמה פעמים. דיברנו ככה בגובה העיניים. היה קשה לי בסערת רגשות האיומה שלי. אבל ניסיתי ליצור קשר אישי, אפילו הצעתי לו קפה, הוא נענה ברצון. ממש התלבטתי אם לירוק לו בקפה או לשים מלח. הכי רציתי להשתמש באקדח שלי ברגע הזה. כלום לא עשיתי מכל המחשבות הללו. התחושה שלי הייתה שהבחור הזה מרגיש מאושר על שביצע את משימת חייו ועוד נשאר בחיים. אתה יודע, בטרור היהודי שלא כמו מול הטרור הערבי, אתה עלול לפגוש אפילו מכרים שלך. הנה יושב מולך בן גילך, תושב הרצליה ואני מהוד השרון, אחד יוצא גולני אחד יוצא הנח"ל, קרובים, כאילו שנינו מאותו הכפר. יעני יכולים גם להיות חברים, ממש הזוי. עדכנתי את החוקרים בכל ההתרחשות הזאת". (, אשתו היא חברת המועצה 52) דביר קריב 22 יפעת קריב, השתחרר מהשב"כ אחרי שנים. הוא החליט להירתם למשימת חינוך והדרכה לדמוקרטיה. הוכשר להוראה ומשמש מורה ומחנך בתיכון "ירקון" במועצת דרום השרון. מרצה מבוקש בפורומים רבים בארץ. הוציא ספר "יצחק" )ולא רק על שמו של רבין, הוא מבהיר(. ובכן, דביר, מה קורה לנו שעדיין יש לא מעט, שמצדיקים, אפילו מברכים על מעשהו של יגאל עמיר? "כן, המדינה לא הפיקה לקחים. המסקנה כואבת. יש פורעים שיש להם תחושה של רוח גבית למעשי אלימות. אני אומר לך, רצח פוליטי הוא לא שאלה של אם, רק שאלה של זמן. יש הרגשה שהמפגע לא מוקצה מחמת מיאוס בחלקים בחברה שלנו, גם בהנהגה". ואיך זה שעדיין יש קונספירציה כאילו לא עמיר הוא הרוצח? , שהוא 100% "שיהיה ברור, יש וודאות של הרוצח. זה תיאום הקליעים והאקדח, הודאה מפורשת שלו, הודאות של אחיו חגי ועוד הוכחות". ומאיפה באה הקונספירציה הזאת? סיבות לכך: האחת - התהייה איך 3 "יש זה שכל כך קל היה לבצע רצח כזה. שניה – הפצת השקרים "המקצועית" לעומת היעדר הזמה ע"י השב"כ שלא עוסק בתקשורת. שלישית – טבע האדם שהוא מחפש תשובות מורכבות לתופעות פשוטות, כאן לחפש תשובה )קונספירטיבית( למעשה כל כך פשוט כמו הרצח הזה. בראיון עם האח חגי לפני זמן , כשהוא נשאל על רעיון הקונספירציה, הוא ממש נעלב על שמישהו לוקח להם את הקרדיט על המעשה "הנעלה" שעשה אחיו יגאל 0 למען עם ישראל. - איש השב"כ, דביר קריב, מי שנפגש עם רוצח ״ירוק״ בראיין בלעדי ל ראש הממשלה יצחק רבין רגעים לאחר הרצח והציע לו קפה אבל הכי הרבה רצה להשתמש באקדח שלו באותו הרגע. פגשתי את יגאל אמיר לאחר הרצח “הכי רציתי להשתמש באקדח שלי ברגע הזה“ 8 5.11.2020 | יח׳ בחשון תשפ״א 1075 | 1333 גיליון רשת מקומונים בשרון 8 2 0 2 0 1 9 9 2 2