ירוק - הוד השרון - גיליון 1324

20 3.9.2020 יד׳ באלול תש"פ, | 1324 גיליון 8 2 0 1 9 1 9 9 2 2 דני מלניצקי | ספורט אליזבט, איך את מסכמת את העונה שעברה? "אני חושבת שזו הייתה שנה מאוד מאתגרת פיזית ונפשית עבור הספורטאיות ועבור המאמנות, אבל אני חייבת לומר שכבר יומיים אחרי שנכנסנו לסגר עברנו לעשות את האימונים שלנו דרך הזום וזה עבד מצוין. פעמים בשבוע אימונים מרחוק 3-4 עשינו והבנות שמרו על כושר, כמובן שזה לא אותו דבר מבחינת הקבוצתיות, אבל בתנאים שנוצרו אני בהחלט שמחה ששמרנו על קשר והבנות עבדו עם משמעת עצמית גבוהה והראו מקצוענות. לצערי, היו גם בנות שלא הצליחו לעמוד בזה, התקופה הזו שברה אותן וחלקן פרשו. מה שהיה הכי קשה בשנה הזאת זה שלא היו תחרויות בעקבות המצב וזה חשוב מנשוא לבנות הנבחרת, לכן לקראת השנה הקרובה אנחנו ניצור תחרויות אזוריות כדי שבכל זאת יהיה לנו מדד, נציב יעדים שנוכל להגשים אותם ונמשיך הלאה ליעדים חדשים, בלי זה המוטיבציה הולכת ופוחתת". מה את יכולה לספר על המועדון שלכם? "המועדון שלנו ביתי מאוד, אנחנו משפחה בנות, חלקן 50 גדולה. הנבחרת שלנו מונה כ- , 17 צעירות מאוד מגילאי כיתה א' ועד גיל שזה הפיק. אנחנו מתחרים ברמת ליגה ב', שזה פעמים בשבוע 3-4 אומר שהבנות מתאמנות מספר שעות, משתתפות בתחרויות ומחלקות את הזמן עם תחביבים נוספים כמו נגינה ובתנועות נוער. אם יש לנו בנות שהן כוכבות ובעלות פוטנציאל גבוה אז אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם מועדון פתח תקווה, הבנות המצטיינות שלנו עוברות לשם. זה אחד המועדונים הטובים בארץ ויש שם תנאים לגדל מתעמלות אולימפיות. אנחנו עדיין לא שם, אבל אולי נהיה שם בעתיד. הענף שלנו מאוד קשוח ומצריך המון פרמטרים כדי להגיע לטופ". יש התרגשות עם פתיחת השנה החדשה? "בהחלט, גם בזמן קורונה יש התלהבות והתרגשות מאוד גדולה כמו לפני פתיחת כל שנה חדשה. התגעגענו לאולם שלנו, מחכות ומצפות לכולן אחרי חודש של הפסקה. אנחנו מוכנות לעונה חדשה עם אתגרים חדשים ומטרות חדשות". מה התוכניות לשנה הקרובה? "אני בעיקר רוצה שהמוטיבציה שלהן תשמר ואף תעלה, ושנמשיך להתקדם למרות ואף על פי המצב". אפשר להגיד שנולדת לענף התעמלות אמנותית? "נולדתי באולם הספורט וגדלתי באולם הספורט, כל חיי ראיתי את אמא שלי, נטשה, מתחרה בברית המועצות לשעבר ומאמנת פה בישראל ברמות הגבוהות ביותר. שמה הולך לפניה בתחום הזה, היא אשת מקצוע מהכי טובות בארץ ולכן חייתי את ההתעמלות האמנותית בבית. היא מאמנת בפתח תקווה והכינה מתאמנות לאולימפיאדת סידני ולאולימפיאדה באתונה ואחר כך לבייג'ין. כל כולה מסורה להתעמלות אמנותית וזה ראוי להערכה רבה. אני התאמנתי מאז שאני זוכרת את עצמי, בצבא הייתי מדריכת כושר וקרב מגע, למדתי בווינגיט קורסים מקצועיים והחלטתי לעבור לאמן בגיל צעיר. אחרי שלב מסוים למדתי תואר ראשון במנהל עסקים ובתקשורת אבל הלב שלי היה חזק ממני ולא וויתרתי עלהאימון וההדרכה, שזהמשהו שאני מאוד אוהבת, גם בזמן לימודי התואר וכמובן לאחר הסיום. אנחנו עובדות הרבה בשיתוף פעולה, אני לומדת ממנה המון וסומכת על הדעה המקצועית שלה, היא מגיעה אלינו למועדון, עוזרת לנו לבנות תוכניות לטווח הקצר ולטווח הארוך, ואפשר להגיד שהיא המנטורית שלנו. כרגע היא עובדת באקדמיה של מרכז המצוינות של איגוד ההתעמלות ומטפחת את דור העתיד שלנו". לסיום, מה דעתך על הנבחרת הבוגרת של ישראל? "יש לנו נבחרת נהדרת, אני בטוחה שהנבחרת שלנו תצליח בשנים הקרובות בזירה הבינלאומית כשהנציגות לאולימפיאדה הקרובה בטוקיו לינוי אשרם וניקול זליקמן מסומנות להגיע רחוק. אני מאמינה שללינוי יש סיכוי לזכות לראשונה במדליה אולימפית שזה משהו מדהים. פעם לישראל לא היה שום סיכוי לעמוד על הפודיום והיום זה מאוד 0 אפשרי". נשאר במשפחה! צילום: פרטי אליזבט אסמולוב, המנהלת והמאמנת הראשית של בית הספר להתעמלות אמנותית בהוד השרון, מספרת בראיון לעיתון "ירוק" על האימונים בצל הקורונה, על בנות שמתאמנות בעיר ועל הקשר עם אמה, נטשה אסמולוב, המאמנת האולימפית לשעבר של הנבחרת הבוגרת הוד השרון | התעמלות אמנותית